הצפנה

מודול Conscrypt מזרז את השיפורים באבטחה ומשפר את האבטחה במכשיר בלי להסתמך על עדכוני OTA. הספרייה משתמשת בקוד Java ובספרייה מקומית כדי לספק את הטמעת ה-TLS ב-Android, וגם חלק גדול מהפונקציונליות הקריפטוגרפית של Android, כמו גנרטורים של מפתחות, צפנים ותקצירי הודעות. ‏Conscrypt זמין בתור ספרייה בקוד פתוח, אבל יש לו כמה התמחויות כשהוא נכלל בפלטפורמת Android.

המודול של Conscrypt משתמש ב-BoringSSL, ספרייה מקומית שהיא פורק (fork) של OpenSSL ב-Google, שמשמשת במוצרים רבים של Google לקריפטוגרפיה ול-TLS (במיוחד ב-Google Chrome), בשילוב עם קוד של Conscrypt (גם ב-Java וגם בקוד מקומי). ל-BoringSSL אין גרסאות רשמיות (כל המשתמשים מפתחים מהראש) והיא לא אחראית ליציבות של ה-API או ה-ABI.

שינויים ב-Android 15

ב-Android 15 יש הגבלה על השימוש ב-TLS בגרסאות 1.0 ו-1.1. הגרסאות האלה היו הוצאו משימוש ב-Android, אבל עכשיו אין בהן גישה לאפליקציות שמטרגטות את Android 15.

שינויים ב-Android 14

ב-Android 14 מוצג מאגר אמון ברמה הבסיסית שניתן לעדכון ב-Conscrypt. אישורי CA (או אישורים) מספקים את שורשי האמון למפתחות ציבוריים שמשמשים ב-Android ובאינטרנט באופן כללי. האישורים האלה נבדקים באופן שוטף כדי לוודא שהם חתומים בצורה קריפטוגרפית תקינה, ולכן צריך לספק אותם ולאחסן אותם בכל המכשירים שמסתמכים עליהם.

לפני Mainline, אישורי Android היו מאוחסנים במחיצה של המערכת (ב-system/ca-certificates) והם עודכנו בכל גרסה של Android. עכשיו, ב-Mainline, אפשר לעדכן את האישורים בתדירות גבוהה יותר באמצעות עדכוני הרכבות של Mainline. היכולת החדשה הזו אמורה לייעל את תהליכי העדכון, לאפשר לנו לטפל בבעיות מהר יותר ולהאריך את משך החיים של המכשיר.

החל מגרסה 14 של Android, אישורי בסיס למהימנות מאוחסנים במודול APEX של Conscrypt ובמחיצה של המערכת. אפליקציות עדיין יכולות לבחור אישורים משלהן ולשנות את התנהגות האישורים באמצעות NetworkSecurityConfig.

ב-Android 14 יש גם את השינויים הבאים במודול Conscrypt:

• נוספה הטמעת MAC של AES-CMAC.
• הטמעות MAC מסוג PBEwithHmacSHA2-*הוצאו משימוש והוסרו.
• נוספה תמיכה מוגבלת במפתחות X25519, בהסכמי מפתח ובחתימות של X25519.
• עדכון של BoringSSL לתקינות X.509.
• בוטלה התמיכה באישורים בחתימת MD5 בממשקי ה-API הציבוריים של CertPath. אישורים כאלה לא מתקבלים לחיבורי TLS מאז רמת API 16.

שינויים ב-Android 10

Android 9 לא כולל API ציבורי ספציפי ל-Android ל-Conscrypt, אלא משתמש בספק אבטחה שמיישם מחלקות סטנדרטיות לארכיטקטורת קריפטוגרפיה של Java (JCA), כולל הצפנה ו-MessageDigest ותוסף Java Secure Socket (JSSE), כולל SSL ו-SSLEngine. המשתמשים יוצרים אינטראקציה עם הכיתות האלה, וחלק מממשקי ה-API של Conscrypt שאינם ציבוריים משמשים את libcore או את הקוד של המסגרות.

ב-Android 10 נוספו מספר קטן של שיטות API ציבוריות ב-android.net.ssl כדי לגשת לפונקציונליות של Conscrypt שלא נחשפת על ידי הכיתות ב-javax.net.ssl. Android 10 כולל גם עותק מצומצם של Bouncy Castle כדי לספק כלים קריפטוגרפיים פחות פופולריים כחלק מ-Android Runtime (לא נכלל במודול Conscrypt).

פורמט וקשרי תלות

המודול Conscrypt‏ (com.android.conscrypt) מופץ כקובץ APEX שכולל את קוד ה-Java של Conscrypt וספרייה מקומית של Conscrypt שמקשרת באופן דינמי לספריות Android NDK (כמו liblog). הספרייה המקומית כוללת גם עותק של BoringSSL שעבר אימות (אישור מס' 3753) באמצעות התוכנית לאימות מודולים קריפטוגרפיים (CMVP) של NIST.

המודול Conscrypt חושף את ממשקי ה-API הבאים:

• ממשקי API ציבוריים הם תוספים של כיתות וממשקים בחבילות שמתחילות ב-java.* וב-javax.*, וגם של כיתות שמתחילות ב-android.net.ssl.*. קוד אפליקציה חיצוני לא מפעיל ישירות את Conscrypt. סטנדרטים של ממשקי API בפלטפורמה מבטיחים שה-API האלה יהיו תואמים לאחור ולעתיד.
• ממשקי API של פלטפורמת הליבה הם ממשקי API מוסתרים שבהם המערכת משתמשת כדי לגשת לפונקציונליות לא ציבורית. היקף השימוש בהם מוגבל יחסית. המשתמש הגדול ביותר הוא NetworkSecurityConfig, שמרחיב את מנהל האמון של Conscrypt (הרכיב שמאמת אישורים) כדי להטמיע את התכונה של הגדרת אבטחת הרשת.
• ממשקי API בתוך הליבה מוגבלים למבנים של ברירת מחדל ללא ארגומנטים, שנקראים באופן רפלקטיבי על ידי המכונות של JCA ו-JSEE.