הרשאות מיקום תלת-מצביות

הרשאות מיקום תלת-מצביות ב-Android 10 מעניקות למשתמשים שליטה רבה יותר על האופן שבו אפליקציות ניגשות למיקום המכשיר שלהם.

בגרסאות Android 9 ומטה, המשתמשים ביצעו בחירות קבועות כשהעניקו לאפליקציות גישה למיקום. הם יכלו לדחות או לאשר, והאפשרות השנייה נתנה לאפליקציות גישה כל הזמן (בחזית וברקע). הרשאות מיקום תלת-מצביות ב-Android 10 מעניקות למשתמשים שלוש אפשרויות להעניק לאפליקציה גישה למיקום של המכשיר. המשתמשים מתבקשים להעניק או לדחות את רמת ההרשאה כשאפליקציה מבקשת זאת.

בדרך כלל, המשתמש רואה את שלוש האפשרויות שמוצגות באיור 1. עם זאת, יש תרחישים לדוגמה שבהם נדרשות רק שתי האפשרויות האלה, ובמקרים כאלה יוצגו רק שתי האפשרויות האלה.

מסך של הרשאות מיקום בשלוש סטטוסים

איור 1. מסך התראות עם שלוש סטטוסים.

אלה שלוש האפשרויות:

  • מותר, כל הזמן: המיקום של המכשיר ידוע לאפליקציה גם כשהיא לא בשימוש (כשהיא פועלת ברקע). הדבר מקביל לאישור ההרשאה ב-Android 9 וגרסאות קודמות.
  • מותר רק כשהאפליקציה בשימוש: (רק בחזית) המיקום של המכשיר גלוי לאפליקציה רק כשהיא פועלת באופן פעיל.
  • דחייה: מיקום המכשיר לא גלוי לאפליקציה אף פעם. זהו אותו מצב כמו דחיית ההרשאה ב-Android מגרסה 9 ואילך.

המשתמשים מתבקשים להעניק הרשאת גישה למיקום כשאפליקציות מבקשות את ההרשאה.

אחרי שמשתמש מעניק הרשאת גישה מסוג רק כשהאפליקציה בשימוש, האפליקציה יכולה לבקש הגדלה הדרגתית של רמת הגישה להרשאה כל הזמן. תוצג למשתמש תיבת דו-שיח עם בקשה (כפי שמוצג באיור 2). אם המשתמש בוחר באפשרות שמירה של הגישה בזמן השימוש, בפעם הבאה שהאפליקציה תקבל גישה למיקום המכשיר, תופיע בתיבת הדו-שיח האפשרות שמירה ולא לשאול שוב.

תיבת הדו-שיח מופיעה בתנאים הבאים לאפליקציות שמטרגטות ל-Android 10:

  • אחרי 24 שעות לפחות ממתן ההרשאה.
  • רק אם האפליקציה מקבלת מיקומים ברקע.
  • כשהמסך דלוק והמשתמש לא משתמש באפליקציה אחרת.
הרשאות מצטברות

איור 2. הרשאות מצטברות.

מידע נוסף על בקשות הרשאות זמין במאמר גישת אפליקציות למיקום המכשיר. אם האפליקציה שלכם מטרגטת את Android 9 ומטה, תוכלו לקרוא פרטים נוספים במאמר המשך פעולה שהמשתמש יזם.

השפעה

התכונה של הרשאות מיקום בשלוש רמות משפיעה על כל אפליקציה שצריכה גישה למיקום המכשיר בזמן הריצה ברקע, והיא נדרשת ב-Android 10.

אתם יכולים לשנות את הקוד, אבל אסור לשנות או להתאים אישית את ההתנהגות שקשורה להרשאות במסגרת.

הטמעה

הרשאות מיקום בשלוש רמות חלות על אפליקציות ב-Android 10, ללא קשר ל-SDK היעד של האפליקציה.

מידע על הטמעת תרחישי השימוש של האפליקציה (בזמן שדרוגים) זמין בקטע עיצוב לתרחישי שדרוג של מכשירים במסמכי התיעוד למפתחים.

כדי להבין איך מפעילים גישה בתרחישי שימוש שונים (למשל, דרישה לגישה למיקום ברקע באפליקציות כמו מפות Google או שירותי Google Play), כדאי לעיין בנושאים הבאים בדף גישת אפליקציות למיקום המכשיר:

גישה למיקום באפליקציה

המשתמשים יכולים לשנות את הרשאות הגישה של האפליקציה לדחייה או לאישור רק כשהאפליקציה בשימוש, אם הם רוצים. לגבי הרשאת הגישה למיקום באפליקציה, לכל האפליקציות שלכם (מבית ושל צד שלישי), עליכם לציין את רמות הבקרה של המשתמשים שמפורטות בטבלה הבאה.

סוג ההרשאה שהאפליקציה צריכה לבקש אפשרויות למשתמש שצריך לספק
האפליקציה מבקשת הרשאות רק לשימוש בחזית מותר רק כשהאפליקציה בשימוש
דחייה
האפליקציה מבקשת הרשאה תמיד (בחזית וברקע) כן, כל הזמן
רק כשהאפליקציה בשימוש
דחייה
כל האפליקציות עם בקשות גישה למיקום מותר רק כשהאפליקציה בשימוש

ההרשאות האלה חלות על כל בקשות המיקום. אפליקציות עם ההרשאות רק כשהאפליקציה בשימוש לא יכולות לבצע סריקות של תאים או חיפוש רשתות Wi-Fi ברקע.

ב-Android 11 וגרסאות קודמות, אפליקציות עם ההרשאות רק כשהאפליקציה בשימוש לא יכולות לבצע סריקות Bluetooth ברקע. החל מגרסה 12 של Android, אפליקציות עם ההרשאות רק כשהאפליקציה בשימוש יכולות לקבל תוצאות של סריקת Bluetooth על ידי הגדרת הערך של המאפיין android:usesPermissionFlags ל-neverForLocation. למידע נוסף, ראו האפליקציה לא מקבלת מיקום פיזי.

שדרוגי OS

כשמשדרגים את מערכת ההפעלה ל-Android 10, הרשאות המיקום של האפליקציות מתרגמות באופן הבא:

  • האפשרות מופעל תשתנה למותר רק בזמן השימוש.
  • Off נשארת מושבתת (Deny).
  • הרשאת הגישה למיקום שהוענקה מראש הופכת להרשאה לאפשר רק כשהאפליקציה בשימוש שהוענקה מראש.