המבנה של מפעיל בדיקות

הכלי להרצת בדיקות הוא יחידת הביצוע של זרימת הקריאה. כאן מתבצעים הבדיקות בפועל.

ממשקים

הגדרתם את רכיבי ההרצה של הבדיקות באמצעות הממשק IRemoteTest, שכולל את השיטה הפשוטה run להטמעה, שמופעלת כשהבדיקות אמורות לפעול.

כך אפשר להגדיר את הרצת הבדיקה בצורה הכי פשוטה. אבל בפועל, כותבי הבדיקות יזדקקו למידע נוסף כדי לכתוב את הבדיקות בצורה נכונה, בדרך כלל מידע על הגרסה ועל המכשיר. כאן נכנסים לתמונה הממשקים הבאים.

בסיס

שני הממשקים האלה הם הנפוצים ביותר כיום, כי הם מייצגים את הצרכים הבסיסיים של רוב הבדיקות.

  • ‫IBuildReceiver מאפשר לבדיקה לקבל את אובייקט IBuildInfo שנוצר בשלב build provider, שמכיל את כל המידע והארטיפקטים שקשורים להגדרת הבדיקה.
  • ‫IDeviceTest מאפשר ל-TF לקבל את האובייקט ITestDevice שמייצג את המכשיר שנבדק, ומספק API לאינטראקציה איתו.

הגדרות מתקדמות

יש ממשקים נוספים שמאפשרים אינטראקציה מורכבת יותר בין מסגרת הבדיקה לבין מפעיל הבדיקה:

  • ‫ITestFilterReceiver, שמאפשר לבדיקה לקבל קבוצה של מסננים להרצת בדיקות מסוימות בלבד. האפשרות הזו שימושית כשרוצים להריץ קבוצת משנה של הבדיקות.
  • ‫ITestCollector, שמאפשר להריץ בדיקה רק כדי לבדוק אם היא תעבור, במקום להריץ אותה בפועל. האפשרות הזו שימושית לאיסוף רשימה של כל תרחישי הבדיקה.

כלי הרצה קיימים של בדיקות

כבר קיימים מגוון של מריצי בדיקות, חלקם לסוגים עיקריים של בדיקות:

קיימים מספר רב של מריצי בדיקות מותאמים אישית בנוסף לאלה שצוינו למעלה. הם משמשים למטרות מיוחדות בבדיקות פונקציונליות מסוימות, למשל Boot Test.

כתיבת כלי חדש להרצת בדיקות

הנחיות נוספות לכתיבת כלי חדש להרצת בדיקות זמינות בקטע בנושא כתיבת בדיקות.